יש אנשים שהדרך הוכתבה עבורם עוד לפני שהספיקו לחבר בין מחשבה למעשה, ונראה שגם מתן דהן הנו מסוג האנשים שנולדו לתוך משפחה שעושה, נלחמת, תורמת ומשנה, כך שהיה זה רק עניין של זמן עד שהוא יימצא את דרכו הייחודית להטביע את חותמו בצורה של עשייה למען הקהילה והמדינה.
סיפורו של דהן מתחיל עוד במסגרת המשפחתית. אביו היה פעיל במחתרת היהודית במרוקו וסביו מצד אמו עלו ארצה עם העלייה השנייה וחלמו ונשמו את מלחמתו של החלום הציוני, כך לאן שלא הביט קיבל דהן ערכים של ציונות, עשייה והליכה בעיניים פקוחות לעבר המטרה.
צוואה מניעה
דהן יליד 1979 התחנך בעיר ירושלים, עיר בעלת משקל ומשקעים משלה. עוד בצעירותו היה פעיל בתנועת הצופים. לימים התגייס ושירת כלוחם בחטיבת הנח"ל וב2002 כאשר השתחרר ויצא לנקות את הראש בטיול בהודו ביחד עם חבריו הטובים, הגיעה אליו הידיעה שחברו איל שורק נרצח ביחד עם אשתו ההרה. את האסון הפרטי הוא מחליט לתרגם לעשייה, את הרצון להשמיד את העם היהודי דהן מחליט להפוך: מחליט להרחיב את האחיזה במדינת ישראל. מבחינתו הוא קיבל צוואה אישית – להחזיר לצעירי המדינה את ערכי התיישבות והעשייה.
תחילתו של חלום
התוכנית העלתה הילוך והוחלט להקים התיישבות של צעירים בנגב, על גבי חורבות של ישוב נטוש העונה לשם "אשלים". המטרה היא להפריח את השממה, לחזק ישובים קשיי יום, לשלב בין סטודנטים שמגיעים מכל הארץ לבין תושבים מקומיים, להכווין את הסטודנטים להישאר באזור בתום הלימודים וליצור שלל פעילויות קהילתיות וחברתיות – פעילויות מחזקות ומחברות.
אריאל שרון נרתם לתהליך
החלום יוצא לדרך, בשנת 2002 דהן לוקח את מענק השחרור וביחד עם חבר ילדות רוכש קרוואן, אותו הוא מעמיד בישוב הנטוש ומתחיל לפעול. אט אט נוסדה חבורה שהניעה את העמותה שזכתה לשם "איילים" (על שם החבר איל שנרצח בפיגוע) קדימה ודהן עומד בראשה. שנתיים חלפו, העמותה המשיכה להתפתח וב2004 ראש הממשלה אריאל שרון מגיע לבחון מה התחדש באזור. ראש המועצה מחייך ומעדכן בחזון של שני חבר'ה צעירים שמבקשים להקים בנגב תנועת סטודנטים חילונית, מתוך מטרה להפיח חיים בנגב. הייתה זו בדיוק העשייה שאריאל שרון ידע להעריך ועל כן מיהר לסייע ושלח לכפר מספר קרוואנים נוספים.
המטרה הושלמה
שנת 2004 התגלגלה לשנת 2014 ואותם שני קרוואנים התגלגלו והפכו ל 22 כפרי סטודנטים שנעים מצפון ועד דרום, מקריית שמונה ועד דימונה, כפרי סטודנטים שמפעילים ומניעים כאלפי פעילויות חברתיות מדי שבוע, כאשר ההישג הגדול אינו רק החיבור עם התושבים המקומיים והפרחת השממה, אלא העובדה ש46% מאותם צעירים שלקחו חלק בפרויקט מחליטים להישאר – מחליטים להמשיך לגור באותם ישובים.
נעים קדימה
לאורך עשור דהן הגה, פעל, חלם, מימש והניע את העמותה למחוזות של הצלחה ושגשוג, כאשר לכל אורך השנים הוא מכהן כמנכ"ל העמותה. לאחר עשור של פעילות מרגשת פרש דהן מתפקידו, אך לא לפני שהוא משאיר בלב רגוע את העמותה בידיים טובות, ומתוך אמונה שהיא בדרך הנכונה להמשיך בעשייתה הפורה. בשנת 2013 הקים קרן השקעות חיצונית ומוצלחת, דרכה הוא מגייס משקיעים רבים עבור תחומי הסטרטאפ, החקלאות והנדל"ן, ובו זמנית הוא מנתב את זמנו בלקיחת חלק בוועד של העמותה (בהתנדבות), כי בכול זאת מדובר בפרויקט שהוא חלק מהDNA שלו.
דוגמה לעשייה ונתינה
מכאן שהחברה חייבת לדהן תודה גדולה. תודה על שהיווה השראה, תודה על שהאמין ועשה, תודה על שחיבר בין אדם למקום, תודה על שגרם לאנשים להתאהב בפוטנציאל של הדרום, תודה על שחיבר בין ילדים למתנדבים, תודה על שהוליד דור שלם של מתנדבים – תודה על שהאמין והקדיש את מיטב שנותיו למדינה!