5 סימנים: האם עברתם אבחון רפואי שגוי?

אנשים ניגשים לרופא מתוך אמונה שהוא יבחן את המצב הבריאותי באופן מקצועי ואיכותי, שהוא ייקח את סך התרחישים בחשבון, שהוא לא יהסס להפנות לבדיקות נחוצות ובאופן כללי שהוא יתייחס למקרה בזכוכית מגדלת ואף יבצע מעקב כראוי. עם זאת, יותר מדי מקרים מלמדים אחרת, מלמדים שגם רופאים הם אנושיים וגם רופאים הם בעלי מקצוע שעשויים להיות עייפים ולא מרוכזים, ועל כן החובה לעמוד על המשמר היא קודם כל שלנו. מכאן שאם גם אתם תוהים האם עברתם אבחון רפואי שגוי, חמשת הסימנים הבאים עשויים לסייע בהסקת המסקנה.

סיבות לא חסרות

ראשית נציין שאבחון רפואי שגוי יכול לבוא לידי ביטוי במגוון היבטים – במתן מוטעה של תרופות, באי זיהוי נכון של המטופל, בקבלת החלטה ללא ביסוס שנשען על בדיקה, בחוסר התמחות בנישה המדוברת וכדומה, משמע אבחון רפואי שגוי יכול להשפיע במגוון מישורים ולנבוע ממגוון סיבות – עובדה שמקשה לאבחן את הסיטואציה ואף שעשויה להוביל לתביעת רשלנות רפואית. עם זאת, כן קיימים סימנים מובהקים.

חמשת הסימנים המובילים:

1. תחושה שמשהו אינו כשורה

מצד אחד התחום הרפואי מושתת על עובדות מוכחות, אך מצד שני גם יש מקום לתחושה, במיוחד אם המטופל חש שהוא אינו זוכה ליחס הרצוי, שהטיפול אינו תואם צורך, שהצוות הרפואי מתחמק ממתן מענה, שלא ניתן אבחון מדויק, שהרופא אינו בקיא בנישה, שהאבחון לוקח זמן רב וכדומה. כאשר תחושה מעין זו מתעוררת, הדרך הטובה ביותר היא לפנות לחוות דעת נוספת.

 

2. אי תיעוד מקצועי

כידוע, על הגוף הרפואי לנהל תיעוד מסודר של סך ההליך הרפואי. כאשר נתקלים בכשל בתחום, רצוי לעצור ולבחון את שאר ההתנהלות. מכאן שאם התיעוד אינו משקף במדויק את ההליך הרפואי, ולו כי חסר בו פרט זעיר, או כי מגלים שהתיעוד כולל מגוון מחיקות  ושינויים, הרי שרצוי לעצור ולדרוש הסברים.

 

3. התפזרות לכל הכיוונים

הרבה סימפטומים עשויים לבלבל, אך כאשר הרופא יורה לכל הכיוונים, משמע שולח למגוון בדיקות, או לחלופין רושם מגוון מרשמים לתרופות, ובכל פעם משנה מינון או מחליף סוג, הרי שאז הגיוני לחשוד שהרופא אינו סגור לגבי אופי הטיפול הנחוץ. במקרים מעין אלו רצוי לבחון האם אותו תהליך של ניסוי וטעייה אכן מושכל, או לחלופין מדובר בתהליך שנובע מחוסר ביטחון או מחוסר ידיעה.

 

4. ישנו טיפול ואין הקלה

בהנחה ומטופל נתן הזדמנות לדרך טיפול כזו ואחרת ועדיין כעבור תקופת זמן סבירה לא הורגשה הקלה, הרי שללא ספק משהו בתהליך הרפואי אינו עובד כהלכה. בנקודה זו יש לבחון האם הרופא מודע למצב ומוטרד ממנו בדיוק כמותכם, או לחלופין מבחינתו הוא מטפל בבעיה, ולו כי נתן מרשם ובכך העניין תם. מה עושים? מתעמתים עם הרופא ובהתאם לתגובתו ואופי ההתעניינות שלו מסיקים האם יש מקום לקבוע שהאבחון אכן לקוי.

 

5. טיפול בסימפטום ולא במקור הבעיה

כאשר רופא נותן טיפול שרק מטפל בסימפטום, והוא אינו עוצר לבחון מהו מקור הבעיה, הרי שללא ספק מדובר בסימן מובהק לאבחון רפואי שגוי. כמו כן, אם פניתם לרופא עם בעיה ורק כעבור זמן ממושך הוא עלה על  מקור הבעיה, או לחלופין מקור רפואי אחר עלה על מהות הבעיה, הרי שלא רק  מדובר באבחון שגוי, אלא האיחור באבחון הוביל להחמרה מהותית במצב הבריאותי, ייתכן שגם מדובר ברשלנות רפואית.

אחריות אישית וקולקטיבית

מסקנה? אין ללכת בעיניים עצומות אחרי אנשי רפואה, יש לנו אחריות כלפי החברה להתריע כאשר נתקלים ברופא שמזלזל בתפקידו  וקודם כל יש לנו מחויבות כלפי עצמנו – חובתנו לשמור על בריאותנו.