לצד העובדה שהגוף הרפואי נועד לסייע, המציאות היא שלא פעם מתוודעים למקרים של רשלנות רפואית, למקרים שמשאירים את הצד המטופל פגוע באופן משמעותי, ולו כי לא אובחן בזמן מום, הניתוח התנהל בצורה לקויה, נעשתה טעות במינון, המידע הרפואי לא הועבר בין הגופים השונים וכדומה. מכאן שטוב לדעת שלכל הפחות ניתן להגיש תביעה ולזכות בסכום כספי גבוה, כזה שמסייע לשפר את רמת החיים לאחר הפגיעה ואף שמהווה הרתעה, ופה נעצור לדון כיצד מגישים תביעה בגין רשלנות רפואית, כאשר מראש נציין שישנה השפעה ישירה לאופי ההתנהלות על הפסיקה המשפטית, כך שאין מקום לטעויות.
נטל ההוכחה
ראשית נציין שבתחום תביעות של רשלנות רפואית נטל ההוכחה נופל על כתפי התובע, כאשר המשימה היא להוכיח את קיומה של חובת הזהירות מצד הגוף המטפל ואת הפרתה כלפי המטופל, ואף יש להוכיח שאכן נגרם נזק משמעותי (גופני או נפשי). בנוסף, חשוב לדעת להצביע על הקשר הנסיבתי שבין השניים (בין חומרת הנזק לבין הפרת חובת הזהירות). מה עוד ראוי להציף בהקדם? שניתן לתבוע יותר מגוף אחד ואף לא רק את המטפל, אלא גם את המוסד הרפואי שבו ניתן הטיפול – קרי בית החולים וקופת החולים שאליה משתייך המטפל.
ראשית דואגים לייצוג
ברגע שמחליטים להגיש תביעה בדבר רשלנות רפואית, או רק לבחון היתכנות של תביעה, צריך למצוא עו"ד ייעודי שמתמחה בנישה – הן ברשלנות רפואית והן בנישה הרפואית המדוברת, כאשר בו זמנית חשוב לוודא שמדובר בעו"ד מנוסה וזמין. לאחר שמוצאים עו"ד מתאים, היו ערוכים שהוא יפנה לאסוף תיעוד רפואי ובו זמנית יפנה לרופא מומחה, וזאת בכדי לקבל חוות דעת מקצועית. לאחר שסך התמונה הרבה יותר ברורה, בוחנים באיזה בית משפט מגישים את התביעה, בהתאם לגובה הפיצויים שמתכוונים לתבוע. במה מדובר? ובכן אם סכום התביעה אינו עובר את ה2.5 מיליון ש"ח, הרי שמדובר בתביעה אזרחית שתופנה לבית משפט השלום, ואם הסכום גבוה יותר, הרי שיש לגשת לבית משפט מחוזי.
עניין של זמן
חשוב לדעת שברוב המקרים תקופת ההתיישנות בתחום כרוכה ב7 שנים, ויש מקרים שבהם תקופת ההתיישנות מעט ארוכה יותר. כך למשל כאשר מדובר ברשלנות רפואית שחווה קטין, הרי שהוא יכול לחכות לגיל 18 ורק אז לתבוע, משמע שבע השנים נספרות מגיל 18 והילך ולא מהגיל שבו נגרם הנזק, וזאת בכדי לאפשר תביעה גם אם ההורים בחרו להימנע מכך. בכול אופן חשוב להתחיל את התהליך מוקדם ככול הניתן, כי ככול שמחכים העובדות עשויות להיחלש ולהיעלם, ואף המוטיבציה שמצויה בשלבים ההתחלתיים עשויה להתמסמס עם השנים.
זהירות הוצאות
ראוי לדעת שלצד התשלום לעורך הדין (גוזר עמלה כאחוז ידוע מראש מסך הפיצוי), גם קיימים תשלומים נוספים, כגון אגרת בית משפט, תשלום עבור חוות דעת של רופא מומחה, תשלום עבור איסוף החומר הרפואי, ולעיתים רחוקות גם צריך לשלם הוצאות משפט של הצד שנתבע, בהנחה והוא אכן יצא זכאי.
חומר למחשבה
לבסוף נציין שחשוב לדעת כיצד להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, אך בפועל רוב התביעות אינן מגיעות לבית המשפט, אלא מגיעות להסדר באמצעות גישור. עוד אופציה חלופית היא להגיש תלונה ממוקדת נגד הגוף המטפל. פעולה מעין זו עשויה להיות יעילה, משמע להרתיע רופאים אחרים, אך יחד עם זאת היא אינה מעניקה פיצוי כספי, וכיוון שסכומי הפיצוי בתחום הרשלנות הרפואית עשויים להיות מאוד גבוהים, לעיתים רצוי לשלב בין תביעה להגשת קבילה – חומר למחשבה.